מי היה האנס אספרגר
תסמונת אספרגר נקראת על שמו של הרופא האוסטרי ד״ר האנס אספרגר, שתיאר בשנות ה־40 ילדים בעלי שפה עשירה ויכולות קוגניטיביות גבוהות, אך עם קושי להבין רגשות ומצבים חברתיים.
הוא שם לב שהם מבינים את העולם בצורה לוגית מאוד, אך מתקשים בתקשורת רגשית ובאינטראקציה שוטפת עם הסביבה.
במשך עשורים, התיאור שלו שימש בסיס להבנת קבוצה של אנשים על הספקטרום בעלי תפקוד גבוה, עד ששולבו בקטגוריית ASD – הפרעה על הספקטרום האוטיסטי בשנת 2013.
הגדרה מודרנית
כיום המונח "אספרגר" אינו נחשב אבחנה עצמאית.
במקום זאת, אנשים שאובחנו בעבר כאספרגר נכללים תחת ASD ברמה 1, כלומר – נדרשים לתמיכה מועטה יחסית.
עם זאת, המונח ממשיך לשמש בשפה היומיומית ובקהילה כדי לתאר את הייחוד של אנשים שחושבים באופן שונה, מתמקדים בפרטים, ומפגינים רגישות גבוהה ודיוק יוצא דופן בתחומי עניין ספציפיים.
מאפיינים עיקריים של אספרגר
| תחום | מאפיינים נפוצים |
|---|---|
| תקשורת חברתית | קושי בקריאת רמזים לא מילוליים, טון דיבור מונוטוני לעיתים, הבנה מילולית של שפה |
| אינטראקציה רגשית | קושי להבין רגשות של אחרים, תגובות לא צפויות במצבים חברתיים |
| תחומי עניין | התמקדות נרחבת בנושא אחד, נטייה לאיסוף ידע עמוק ומדויק |
| חשיבה | דפוסי חשיבה נוקשים, אהבה לסדר ולמערכות לוגיות |
| שפה | שימוש בשפה עשירה ולעיתים פורמלית או “בוגרת לגיל” |
| ויסות חושי | רגישות גבוהה לרעש, מגע או תאורה |
גם מעניין
הבדל בין אספרגר לאוטיזם קלאסי
למרות ששניהם נמצאים על אותו ספקטרום, ישנם הבדלים בגילוי ובמאפיינים:
| היבט | אספרגר | אוטיזם קלאסי |
|---|---|---|
| דיבור | התפתחות שפתית תקינה או מוקדמת | לעיתים עיכוב או היעדר דיבור בגיל הרך |
| אינטליגנציה | ממוצעת עד גבוהה | טווח רחב, כולל פערים קוגניטיביים |
| קשר עין | קיים, אך לעיתים לא עקבי | לרוב מופחת מאוד |
| עניין חברתי | רצון לקשר, אך קושי בביצוע | לעיתים חוסר יוזמה לקשר |
| תחומי עניין | ממוקדים ומפורטים מאוד | לעיתים חזרתיים אך פחות מובְנים |
| גיל אבחון | לרוב מאוחר (גיל בי״ס או נוער) | לרוב בגיל צעיר |
חוויית החיים של אדם עם אספרגר
אנשים עם אספרגר מתארים את העולם כמרחב שבו “הכול רועש מדי, מדויק מדי, מלא בפרטים”.
הם חווים מציאות חושית עשירה, חושבים בצורה לוגית ומדויקת, אך לעיתים מתקשים להבין דקויות רגשיות.
האתגר המרכזי אינו בהבנה, אלא בפרשנות – להבין מה האדם השני מתכוון באמת, לא רק מה הוא אומר.
ציטוט נפוץ בקרב מבוגרים עם אספרגר:
“אני מבין את הכללים החברתיים, אני פשוט לא מרגיש אותם באופן טבעי.”
תפקוד יומיומי
אנשים עם אספרגר יכולים להיות עצמאיים לחלוטין, ללמוד באוניברסיטה, לעבוד, לנהל מערכות יחסים ולגדל משפחות.
עם זאת, מצבים חדשים, עומס רגשי או שינוי שגרה עלולים לגרום להם לחרדה גבוהה.
לעיתים נדרש ליווי רגשי או אימון חברתי כדי ללמוד לזהות רגשות ולהגיב בהתאם.
המלצה:
סביבה ברורה, כללים עקביים ושפה ישירה יוצרים תחושת ביטחון ומפחיתים לחץ.
נשמח לשמוע מכם.ן:
תמיכה, טיפול והעצמה
- טיפול רגשי מותאם: עוזר לזהות רגשות וללמוד דרכי ויסות.
- אימון חברתי: תרגול מצבים חברתיים, שיחות ומשחקי תפקידים.
- טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT): יעיל במיוחד בהפחתת חרדה חברתית.
- חיזוק חוזקות: אנשים עם אספרגר מצטיינים בתחומי מדע, טכנולוגיה, עיצוב, מוסיקה, כתיבה ותכנון.
גישה חדשה:
במקום “לתקן” את הילד, לומדים “לתווך” לו את העולם. ההבדל הקטן הזה משנה את הכול.
קופסה חינוכית – אספרגר במערכת החינוך
מערכת החינוך בישראל מתייחסת כיום לאספרגר כחלק מהספקטרום האוטיסטי (ASD רמה 1).
תלמידים זכאים לשילוב פרטני, שעות סיוע והדרכת צוות.
האתגר המרכזי הוא לא בלימוד החומר, אלא ביכולת להשתלב חברתית ולהתמודד עם גירויים.
עצה לצוות החינוכי:
הילד עם אספרגר לרוב יודע “מה נכון”, אך לא תמיד מצליח ליישם זאת בזמן אמת.
חשוב לתמוך, לא לתקן.
מקורות
- American Psychiatric Association – DSM-IV, DSM-5
- Autism Speaks – What is Asperger Syndrome
- משרד הבריאות – הנחיות לשילוב תלמידים על הספקטרום
- National Autism Society – Asperger Profile
- Journal of Autism and Developmental Disorders (2024)
- UCLA Center for Autism Research – Asperger’s and Social Cognition