רקע היסטורי קצר
עד שנת 2013, הוגדרו ב-DSM-IV חמש תתי-הפרעות תחת הכותרת PDD:
- אוטיזם קלאסי
- תסמונת אספרגר
- תסמונת רט
- PDD-NOS (לא מסווג במדויק)
- הפרעה דיסאינטגרטיבית של הילדות
ב-DSM-5 עודכנה ההגדרה – כל המצבים הללו אוחדו תחת שם אחד: ASD.
ההבנה החדשה היא שלא מדובר במצבים נפרדים, אלא ברצף רחב של ביטויים שונים של אותה שונות נוירולוגית.
טבלת השוואה בין PDD ל-ASD
| מאפיין | PDD (ישן) | ASD (חדש) |
|---|---|---|
| שימוש עיקרי | עד 2013 | מ-2013 ואילך |
| משמעות | קבוצה של הפרעות התפתחותיות נרחבות | הפרעה אחת על ספקטרום רחב |
| גישה טיפולית | לפי סוג האבחנה (אוטיזם, אספרגר וכו׳) | לפי רמת התמיכה הנדרשת |
| מטרה | לסווג הבדלים בין תתי סוגים | להבין שונות והתאמות אישיות |
| מונח רשמי בישראל | לא בשימוש כיום | כן, מונח אחיד ברפואה ובחינוך |
| מסר להורים | הילד שייך לקטגוריה | הילד הוא חלק מספקטרום אישי |
למה עברו מ-PDD ל-ASD
המעבר נבע מהבנה שמרבית הילדים לא מתאימים במדויק לתוך אחת הקטגוריות הישנות.
למשל, ילד עם שפה תקינה אך קושי חברתי קל לא בהכרח "אספרגר", וילדה עם רגישות חושית ותחומי עניין מצומצמים אינה בהכרח "PDD-NOS".
📦 תובנה חשובה:
ההגדרה החדשה של ASD מאפשרת גמישות – היא בוחנת כל ילד לפי יכולותיו, ולא לפי תווית.
כיום הדגש הוא על רמת התמיכה שהילד זקוק לה:
- רמה 1 – תמיכה מינימלית
- רמה 2 – תמיכה בינונית
- רמה 3 – תמיכה משמעותית
איך זה משפיע על אבחון בישראל
בישראל, אבחונים שנעשו לפני שנת 2013 עשויים עדיין לשאת את המונח PDD או PDD-NOS.
במקרים כאלה, בעת עדכון מסמכים או בקשות לזכויות, ההגדרה מתורגמת אוטומטית ל-ASD.
משרד הבריאות ומשרד החינוך מכירים כיום רק במונח ASD לצורכי טיפול, שילוב וחוק הסדרים.
עם זאת, רופאים ופסיכולוגים עדיין משתמשים לעיתים במונחים הישנים כדי להסביר את האבחנה להורים.
קופסה מקצועית
האם ילד שאובחן בעבר עם PDD-NOS נחשב כיום לאוטיסט?
כן. האבחנה נכללת תחת ההגדרה הכוללת של ASD. אין צורך בבדיקת זכאות חדשה, אך מומלץ לעדכן את הדוחות לאבחון עדכני לפי ה-DSM-5.
מה זה אומר עבור ההורים
להורים אין צורך “לרדוף אחרי הגדרה”. החשוב הוא להבין את צרכי הילד ואת סוג התמיכה שיכולה לעזור לו.
בין אם כתוב PDD או ASD – הילד הוא אותו ילד, עם אותן יכולות, קשיים ורגישויות.
המעבר בין המונחים הוא שינוי לשוני ומדעי, לא שינוי בזהות הילד.
הדגש כיום הוא על הכלה, שפה חיובית והבנה רחבה של הספקטרום.
מקורות
- American Psychiatric Association – DSM-IV, DSM-5
- Autism Speaks – Understanding Diagnostic Terms
- משרד הבריאות – הנחיות אבחון עדכניות
- National Institute of Mental Health – Autism Overview
- Journal of Autism and Developmental Disorders (2023)